אם עוצרים לרגע כדי לחשוב על זה, מעולם לא לימדו אף אחד מאיתנו איך ללמוד, ובמידה וכן, אז כנראה שזכינו ליפול בכיתה עם מורה איכותית שהחליטה לתת הרבה מעבר לחומר הלימוד. עצרו הכל וקבלו 7 טיפים מעשיים לשימוש מיידי מהאנשים שהצליחו לעשות מהפך בעולם הלימודים – צוות "ללמוד איך ללמוד"
דיסקליימר:
הכתבה מכילה רק חלק קטן מתוך ארגז הכלים המלא של "ללמוד איך ללמוד" אשר הוכיח שכל תלמיד בכל גיל יכול לשפר את הציונים, לחזק את הביטחון העצמי, ללמוד בלי לחץ, ולפתח משמעת עצמית בכל תחום בחיים.
וכל זה בלי לצאת מהבית <- לחצו כאן
- לא למרתון, כן לספרינטים קצרים
זה אולי יהיה הטיפ הכי החשוב בכתבה הזאת, אין מנוס מהפסקות קצרות בזמן הלמידה! קיימות כל כך הרבה סיבות נכונות למה כדאי ללמוד ולעבוד עם הפסקות קצרות וחוזרות, ועדיין, נפשט ונאמר כך:
במקום ללמוד שעתיים רצוף, עדיף לחלק את הלמידה לחצי שעה ומיד לצאת ל"הפסקת התאוששות" קלילה ומרעננת, אחרי ההפסקה נלמד שוב חצי שעה ושוב נצא להפסקה מיד לאחר מכן.
הבנתם את הרעיון? העיקרון המרכזי הוא חובת ההנאה בזמן ההפסקה, איך אפשר להנות? עשו כל מה שעולה על רוחכם וגורם לכם להרגשה טובה, כמו חטיף, משחק קצר עם החתול או הכלב, סרטון מצחיק בפלאפון או סתם שיחה סתמית בווטסאפ – אבל שימו לב, ההפסקה חייבת להיות קצרה, בערך 5 עד 10 דקות, מעבר לכך אתם מאבדים את עיקרון ה-"הפסקה למען למידה".
המוח עובד עם שעונים ביולוגיים, לכן ברגע שאתם עושים הפסקות קצרות תוך כדי הלמידה, אתם עוזרים לו לעבד מידע בקלות. עם הזמן כל אחד מכם יבין בדיוק מה הזמנים הכי טובים להפסקה ולמידה שלו - הרחיקו גירויים מאזור הלמידה שלכם
אנחנו נמצאים בעולם אינסופי של גירויים. הבעיה מתחילה כשזה לא בשליטה שלנו. הגוף שלנו בנוי באופן כזה שהוא חייב להגיב לכל גירוי כי ביולוגית אנחנו אמורים לשרוד בטבע, כך שכל הודעת ווטסאפ שמהבהבת לה בסמך הקטנטן שלנו – מעירה את תשומת הלב שלנו והעיניים שלנו חייבות לסרוק את השטח כדי לבדוק שאין שום נמר בין השיחים שמחפש לטרוף אותנו. נשמע הזוי אבל ככה זה עובד. לכן התזוזה מעסיקה את העיניים שלנו באופן לא מודע ולא רציונלי. במילים אחרות, הגוף שלנו תמיד תמיד תמיד (תמיד) מגיב לגירויים.
אז מה הפתרון שאלתם? בבקשה:
-ראשית, שמרו את ההנאה להפסקה, כל עוד אתם לא מחכים לשיחה או הודעה דחופה – אז תשימו את הפלאפון על מצב "שקט" בחדר הסמוך או במגירה רחוקה מכם. כל מה שקשור למכשירים אחרים כמו טלויזיה מחשב או טאבלט – כדאי ואף רצוי לכבות או לפחות להשתיק.
במידה ומתעוררת בכם מחשבה כלשהי שאתם לא רוצים לשכוח – אז פשוט תרשמו אותה על פתק ותנקו אותה מראשכם. אין צורך לזכור "סתם דברים" כשאפשר לפתור את זה עם פתק פשוט. כך תדעו בוודאות שהפתק יחכה לכם ברגע שתגיעו להפסקה שלכם. כשתעשו זאת, אתם תצליחו להפוך את "סביבת העבודה החיצונית שלכם" לסטרילית מרעשים – כמו ספרייה שקטה שממש מזמינה אתכם ללמוד.
- תבדקו – מי נגד מי
לפני שאתם מתחילים שיעורי בית או הכנה למבחן – שימו לב שיש לכם את כל החומר שנחוץ – ואתם יודעים בדיוק מה אתם הולכים לעשות, ולא סתם להתחיל לרוץ כשאתם לא יודעים לאן.
זאת ממש תובנה יפיפייה – יש לנו תמונה גדולה, ובתוכה יש את התמונה הקטנה. במילים אחרות, אנחנו יוצרים מסגרת לפאזל שעשוי מהמון חתיכות קטנות.
התפקיד שלכם מתחיל רגע לפני הלמידה, אתם תקבלו פרספקטיבה מלאה (פרופורציות) אם תסרקו מראש את כל הכותרות, דמויות ראשיות, קטעים מיוחדים, תרשימים וסיכום החומר במידה ויש.
למשל, חשוב להבין אם כמות החומר שצריך ללמוד היא 2 עמודים או 32 עמודים – וכמובן, גם לדעת מה את הסדר הכרונולוגי של החומרים ו/או האירועים או התוכן – ורק לאחר שאתם מסודרים – תתחילו ללמוד. - מי מה מו – היפכו את הלמידה שלכם למשחק
בכל פעם שאתם קוראים פסקה חדשה, עצרו רגע ותשאלו 2 שאלות:
1. על מי מדובר? (דמות, אירוע, רעיון, משוואה וכו'…)
2. מה אומרים לי עליו? (ממש בקצרה, מה בעצם רוצים לספר לי עליו?)
לדוגמה, אם אני באמצע פסקה בתנ"ך על הדיון בין משה לפרעה, אז אני אעצור ואשאל:
1. על מי מדובר?
תשובה: משה רבנו
2. מה אומרים לי עליו?
תשובה: מסופר על משה רבנו שנשלח ע"י השם לשחרר את בני ישראל ממצרים לאחר שהפכו לעבדים - התחל קשה – קפוץ לקל
קיימים כמה מצבים שונים למוח המדהים שלנו, כמו הילוכים ברכב, יש מצבים ממוקדים ויש מצבים מפוזרים – הסיבה לכך היא חיסכון באנרגיה. במילים אחרות, בזמן שיעורי בית, חזרה למבחן, שינון הרצאה או כל דבר אחר אתם צריכים פשוט לקפוץ ממטלה אחת למטלה אחרת עפ"י רמות הקושי. התחילו לפתור בעיה קשה, ומיד לאחר מכן תפתרו בעיה קלה.
אם מדובר בחומר הומני (הומני = אנושי = כמו ספרות, תנ"ך, היסטוריה וכו'…) אז תתחילו לשנן קטע ארוך וקשה, ורק לאחר מכן תתפנו לקטע קצר שאתם יודעים שאתם באמת זוכרים טוב יותר מאחרים.
דרך אגב, השיטה הזאת עובדת מדהים גם בזמן מבחן! תנסו את זה בפעם הבאה שאתם עושים למבחן – תתחילו עם הקשה, וברגע שאתם מרגישים ש"נתקעתם" או אפילו אם סיימתם את הבעיה הקשה – קפצו מיד לבעיה קלה אחרת, ואז שוב לבעיה קשה, וחוזר חלילה. במצב כזה אתם מצליחים רענן את כל החומר שהתאמנתם עליו לקראת המבחן ובאמת להיזכר ברובו. - הפכו את הספורט לשגרה
נשמע מצחיק אה? מה הקשר בין ספורט ללמידה או ציונים גבוהים?
אז נעשה סדר קטן: מה באמת מסתתר מאחורי הספורט.
אם לא רפרפתם, אז שמתם לב שלאורך כל הכתבה דיברנו שוב ושוב על הפעילות הטבעית של הגוף והמוח שלנו – וכך על הניצול המקסימלי של פעילויות אלו לטובתנו. לאורך השנים התגלו יותר ויותר יתרונות של הפעילות הגופנית על תפקוד המוח שלנו.
בסיכום קצרצר, נאמר שישנם חומרים כימיים בתוך המוח שלנו שמופרשים בזמן פעילות ספורטיבית (במיוחד כשאנחנו מזיעים), חלק מהחומרים הללו נקראים דופמין וסרוטונין, הם אחראיים על השמחה ומצב הרוח הטוב שלנו, ומנגד, תהליך הפוך וחיובי קורה גם כן, מופחתת הפרשת הורמון הדיכאון – קורטיזול מה שמבטיח את שמחתנו.
במילים אחרות, כשאנחנו נמצאים בשגרה תמידית של ספורט – אז אנחנו משפרים על בסיס קבוע את זרימת הדם במוח שלנו ובזכות כך אנחנו גם משפרים את יכולות הזיכרון והלמידה שלנו. - לישון טוב! מה זה טוב? ממוצע של 7-8 שעות
ראשית, שימו לב! מומלץ 7-8 שעות, לא פחות ולא יותר.
אין לראות מאמר זה כהוראה מפורשת על כמות צריכת השינה המומלצת לכל אחד ואחת מאיתנו – אך זאת ההמלצה הרווחת בהתאם למחקרים בשנת 2020, ואל המלצת רופא ספציפית.
מה קורה כשאנחנו ישנים טוב?
בזמן השינה – המוח מנקה את עצמו מרעלים שמצטברים במהלך היום, ממש כמו משרד גדול בסוף יום לאחר שעות הפעילות – זה הזמן המתאים להביא צוות ניקיון ולעבור על כל הרצפה והשולחנות, לא?
המוח שלנו "זורק לפח" מידע לא חשוב, ושומר על מידע "כן חשוב" שאנחנו רוצים לזכור. ואם לרגע עלתה בכם השאלה – "רגע, איך המוח יודע להפריד בין דברים חשובים לדברים אחרים? – אז נסכם ונאמר שפשוט תסמכו עליו בעניין הזה. כל מידע שאתם חוזרים עליו שוב ושוב נותן למוח שלכם איתותים שהוא חשוב וצריך להישמר, מנגד, כל מידע לא שימושי שלא חזרתם עליו כמו לדוגמה "מה אכלתי בארוחת הבוקר לפני 11 ימים" – הוא מידע לא שימושי ולכן המוח "מנקה" אותו.
*גילוי נאות
הכתבה מהווה רק חלק קטן מתוך כל השיטות והכלים בתוך ארגז הכלים השלם של צוות "ללמוד איך ללמוד" אשר הוכיח שכל תלמיד יכול לשפר את הציונים, לחזק את הביטחון העצמי, ללמוד בלי לחץ, ולפתח משמעת עצמית בכל תחום בחיים.
וכל זה בלי לצאת מהבית <- לחצו כאן
